כולנו מכירים את גל התוצרת האורגנית, במיוחד בשל העלייה המשמעותית של המודעות במשק למוצרים טבעיים ואיכותיים לעומת מתחריהם המרוססים כימיקלית. אך האם ידעתם שישנו גם הבדל בין חקלאות אורגנית לבין השיטה ההידרופונית?

מהי חקלאות אורגנית בכלל?

כשאנחנו אומרים “מוצר אורגני”, למה בעצם אנחנו מתכוונים? החקלאות האורגנית, אשר דוגלת בהיותה טבעית יותר מהנהוג בעבר, עוסקת בסביבה ובמודעות לסביבה. הווי אומר, מדובר בניסיון משמעותי להקטנת השימוש בחומרים כימיקליים, או מוצרים סינתטיים ומהונדסים, אשר מהווים סכנה לסביבה עצמה (הטבע סביבנו), התוצרת (הירק או הפרי), ואף לצרכן הסופי (אנחנו).

בישראל, החקלאות האורגנית מעוגנת בחוק תחת ה"חוק להסדרת תוצרת אורגנית התשס"ה – 2005". החוק למעשה יוצר הגבלות מסוימות על מה מותר לשימוש בהדברה או דישון, זאת למרות שאין איסור מפורש על שימוש בחומרים אלו. מדובר למעשה במינון, ולא באיסור שימוש.

ומהי השיטה ההידרופונית?

כשאנחנו מדברים על “השיטה ההידרופונית” או “הידרופוניקה”, למעשה מדובר בגידול צמחייה על מצע אשר אינו אדמה דשנה, כמו למשל – גידול במים. במקרים רבים, האדמה עצמה אינו החומר החיוני לצמח, אלא למעשה היונים אשר בה. לכן, אם הצמח גודל במים, אשר בהם ממיסים חומרים כאלו ואחרים, הצמח יכול לספוג את החומרים ללא צורך באדמה. אומנם זה לא מתאים לכל צמח, אך רוב הצמחים מתאימים לגידול זה.

בשיטה זו, יש צורך לשימוש במכשור כדי לאזן את רמות החומציות, המלחים, להשתמש במים שעברו אוסמוזה הפוכה וניטרול מינרלים בעייתיים במי הברז, וכו’. בשיטה ההידרופונית הצמח גם שותה מים רבים, זאת מאחר ולמעשה הצמח עובר תהליך פיטום.

ההבדל בין חקלאות אורגנית והידרופונית

דיי ברור שכאשר מדובר בגידול הידרופוני, התהליך עצמו הרבה פחות אורגני. זאת מאחר והמגדל חייב להשתמש במכשור וחומרים שונים על מנת לגרום לצמח להתפתח, זאת בסביבה אשר אינה בהכרח טבעית לו – מים במקום אדמה. החקלאות האורגנית, לעומתה, אינה מחייבת שימוש בחומרים שונים (למרות שאין איסור חמור על כך) – לרבות שימוש בריסוס כימיקלים, ובוודאי שלא דוגלת בגידול שאינו טבעי ככל האפשר.

אז אם אתם מחפשים ירקות אורגניים ובריאים, כאלו שטעמם משובח וטבעי, אולי שווה לפנות למגדלים טבעיים כגון משק זינגר, וליהנות מטעמם האמתי של פירות וירקות – ללא חשש מחומרים כאלו ואחרים. ושיהיה לבריאות!